שלחתם הצעת מחיר, הלקוח אמר "נשמע טוב, אחשוב על זה" — ואז כלום. רוב הלידים האלה לא בחרו מתחרה. הם פשוט התעסקו בחיים, ואף אחד לא הזכיר להם. מעקב הוא לא נדנוד; הוא סיום שיחות שכבר שילמתם כדי להתחיל.
קצב שעובד (ולא מעצבן)
בסיס של 3 נגיעות
נגיעה 1 — דקות אחרי הליד: מאשרים שקיבלתם, מציעים זמנים.
נגיעה 2 — למחרת: צ'ק-אין קצר, מזכירים את הערך, שאלה אחת.
נגיעה 3 — יום 3–4: תזכורת ידידותית אחרונה, יציאה קלה.
ואז עוצרים. ליד שהתעלם משלוש הודעות טובות צריך בן אדם או הפסקה — לא תבנית רביעית.
נגיעה 1
“שלום {שם}, כאן {שם העסק}. קיבלנו את הפנייה שלך לגבי {שירות} — לשלוח לך כמה אפשרויות לתור?”
נגיעה 2
“שלום {שם}, {שם העסק} כאן — עדיין צריך עזרה עם {שירות}? בדרך כלל נוכל לשלוח מישהו מהר.”
נגיעה 3
“צ'ק-אין אחרון מ{שם העסק} — אם עדיין צריך עזרה עם {שירות}, פשוט השיבו כאן ונטפל בכם.”
הכללים שהופכים את זה לבטוח
◆עוצרים מיד כשהלקוח עונה — בן אדם ממשיך את השיחה.
◆עוצרים מיד כשנקבע תור — משם ממשיך תהליך התזכורות.
◆STOP תמיד עובד, נאכף מיידית ומתועד.
◆אין הודעות בשעות השקט (ערב/לילה באזור הזמן של הלקוח).
◆שולחים רק למי שמסר את המספר שלו לצורך זה — הסכמה היא הבסיס.
טעויות נפוצות
◆לעקוב רק כשבמשרד זוכרים (בשבועות עמוסים בדיוק הלידים דולפים).
◆פסקה ענקית אחת במקום שלוש נגיעות קצרות.
◆לרדוף לנצח — אחרי הקצב עדיף להשהות ולחזור בנגיעה עונתית.
◆בלי מעקב, אף אחד לא יודע אילו לידים קיבלו נגיעה 2 ו-3.
איך מתקנים את זה ב-30 יום
מכניסים כל ליד חדש לקצב אוטומטי שעוצר בתגובה, בקביעה או בהסרה — ורואים כמה נשלח, נענה ונקבע בדוח שבועי אחד. זה הלב של הפיילוט שלנו.